דילוג לתוכן
בלוג

השוואת API לתיירות: דרגו צירים, לא ספקים

מערכת Tekravel
נכתב בסיוע בינה מלאכותית

בשלוש לשוניות פתוחות שלוש מצגות של ספקים. בכל אחת שקף עם רשימה ארוכה של חברות תעופה, שקף עם מספר מלונות, סביבת Sandbox, ‏REST ו־JSON, וכתובת מייל לתמיכה. אתם בונים גיליון, מסמנים וי בכל תא, והגיליון נגמר בתיקו. כך נגמרת בדרך כלל השוואת API לתיירות שנעשית כרשימת פיצ'רים — וזה הסוף הלא נכון. ההבדלים שיכריעו את השנה הבאה שלכם מתגלים רק אחרי העלייה לאוויר: בהזמנה שהצליחה אצל הספק אבל נפלה אצלכם על Timeout, בהחזר כספי שאף אחד לא יודע לבצע, בחברת התעופה שהופיעה ברשימה אבל אי אפשר להנפיק לה כרטיס בערוץ הזה.

המאמר הזה מיועד למפתח או לראש הצוות הטכני שצריך לקבל את ההחלטה ולהגן עליה אחר כך. הוא לא מדרג ספקים. הוא נותן צירים להשוואה, תוכנית ניסיון שמבזבזת את זמנה על כשלים, וכמה שאלות שמגלות מהר אם אתם מדברים עם ספק אמיתי או עם מי שמשווק מחדש ספק של מישהו אחר.

למה רשימת הפיצ'רים תמיד נגמרת בתיקו

רשימה שואלת אם יכולת מסוימת קיימת. כמעט כל API לתיירות יכול לענות "כן" כמעט על כל שורה, כי השורות כתובות ברמה של דף שיווקי: חיפוש, תמחור, הזמנה, ביטול, הנפקה, Webhooks, ‏Sandbox. מה שמבדיל ביניהם הוא לא אם קיים cancel, אלא מה קורה כשקוראים לו על הזמנה שכבר הונפקה, שתים־עשרה שעות לפני ההמראה, על תעריף עם קנס, דרך ערוץ שהתוכן שלו הגיע מצד שלישי. לזה אין עמודה ברשימה.

יש גם בעיה שנייה. מי שממלא את הרשימה הוא בדרך כלל הספק עצמו. אתם נותנים ציון לתיאור העצמי שלו.

השוואת API לתיירות לפי צירים, לא לפי ספקים

החליפו את טבלת "ספק × פיצ'ר" בצירים שאתם מדרגים בעצמכם, על סמך ראיות שאספתם בתקופת הניסיון. הטבלה שלמטה היא זו שאנחנו היינו משתמשים בה. אפשר לתת לשורות משקל אחר — עסק שמוכר רק מלונות פחות מוטרד מהנפקה — וכדאי להתווכח איתה לפני שמאמצים אותה.

צירמה הרשימה שואלתמה באמת צריך לברראיך נשמעת תשובה חלשה
כיסויכמה חברות תעופה ומלונות?כמה מהם אפשר לחפש, להזמין וגם להנפיק או לאשר דרך ה־API הזה, בשווקים שלכםמספר גדול אחד בלי פירוט
עומקיש endpoint לביטול?אילו פעולות אחרי ההזמנה אוטומטיות לכל מקור תוכן: Void, החזר, הנפקה מחדש, תיקון שם, שירותים נלווים"צוות התפעול שלנו מטפל בזה"
אמינות המחירהמחירים בזמן אמת?כמה פעמים המחיר בהזמנה שונה מהמחיר בחיפוש, ואיך ה־API מודיע על כך"המחירים תמיד חיים"
משמעות השגיאותהשגיאות מתועדות?האם השגיאה אומרת באיזה מצב ההזמנה, ולא רק שמשהו נכשלקוד גנרי אחד לכל כשל
Idempotency—האם קריאת הזמנה שנשלחה שוב יכולה ליצור הזמנה שנייהשתיקה, ואז "לא נתקלנו בזה"
הספק הרשום—החוזה של מי, מספר ה־IATA של מי, דרך איזה BSP מונפק הכרטיס"אנחנו עובדים עם כל מערכות ה־GDS הגדולות"
גישה ותמיכהיש Sandbox?מי עונה כש־PNR אמיתי נתקע, וכמה מהרטופס פנייה בלי איש קשר בשם

לשתיים מהשורות האלה אין בכלל שאלה מקבילה ברשימה רגילה. זה לא מקרי: אלה השורות שעולות הכי הרבה כשמשהו משתבש, ואלה שמצגת של ספק הכי פחות סביר שתזכיר מיוזמתה.

כיסוי זה לא עומק

רשימת חברות התעופה היא השקף המטעה ביותר בכל מצגת. רשימה של מאות מובילים יכולה לומר כמה דברים שונים, ורק אחד מהם הוא מה שאתם רוצים.

חלק מהמובילים מגיעים דרך GDS ואפשר להזמין ולהנפיק אותם מקצה לקצה. חלק מגיעים בחיבורי NDC, שבהם החיפוש יכול לעבוד היטב, אבל השירות אחרי ההזמנה — שינויים, החזר חלקי, הוספת מזוודה — עדיין עשוי להיות ידני בחברה הזו. חלק הם חברות לואו־קוסט שהתוכן שלהן מאוגד אצל משווק אחר: אפשר להציג אותן, לפעמים להזמין, ואז הכרטיס מגיע בדרך שאינכם שולטים בה, בלוח זמנים שאינכם יכולים להבטיח ללקוח. וחלק נמצאים ברשימה כי פעם אחת חזר תעריף שלהם בתשובת חיפוש.

מוביל שאפשר להציג אבל אי אפשר להנפיק לו כרטיס הוא לא כיסוי. במוצר קמעונאי זה גרוע מהיעדרו, כי הלקוח בוחר בו, משלם, ואז מחכה.

במלונות זו אותה צורה במילים אחרות. ספירת הנכסים כוללת נכסים שהספק מיפה ונכסים שלא; תעריפים סטטיים מהמטמון של השבוע שעבר לצד זמינות חיה; חדרים באלוטמנט עם תקופת שחרור לצד מלאי Free-sale. בקשו את המספר שניתן להזמנה חיה בערים שאתם מוכרים, ושאלו איך מאחדים כפילויות בין הספקים שלהם — אותו מלון שלוש פעמים בשלושה מחירים הוא פנייה לתמיכה שרק מחכה לתורה.

המבחן המעשי צר. כתבו את עשרים הקווים ועשרים ערי המלונות שמרכיבים את רוב הנפח שלכם — תל אביב–אתונה, תל אביב–דובאי, תל אביב–ניו יורק, למשל — ובקשו מהספק להראות בדיוק אותם עובדים מקצה לקצה ב־Sandbox: חיפוש, מחיר, הזמנה, הנפקה או אישור, ביטול. ספק שיש לו עומק יעשה את זה בלי עניין. ספק שיש לו רק את השקף יתחיל לדבר על השקף.

מה לבדוק בתקופת הניסיון: מסלולי שגיאה, לא המסלול השמח

כל Sandbox מזמין בהצלחה כרטיס אקונומי בכיוון אחד בקו שקט. בשביל זה הוא נבנה. התנועה האמיתית שלכם תבלה חלק משמעותי מחייה במסלולים האחרים, ותקופת הניסיון היא הרגע הזול היחיד לראות אותם.

השתמשו בתקופת הניסיון כדי להריץ את הרשימה הזו, ותעדו מה ה־API החזיר לצד מה שהתברר כנכון אחר כך:

  • שינוי מחיר בין חיפוש להזמנה. ההזמנה נכשלת, מצליחה במחיר החדש, או מחזירה תשובה נפרדת שמבקשת אישור? הממשק שלכם יכול להבחין בהבדל בלי לפענח טקסט של הודעה?
  • הצעה שפג תוקפה. חפשו, חכו יותר מאורך החיים של ההצעה, ואז הזמינו. פקיעת התוקף היא שגיאה ייעודית, או אותה שגיאה כמו "הספק לא זמין"?
  • אזל המלאי ברגע ההזמנה. מלאי שנעלם בין התמחור להזמנה. באיזה מצב ההזמנה, והאם הרשאת התשלום משוחררת?
  • ניסיון חוזר אחרי Timeout. שלחו בקשת הזמנה, נתקו את החיבור לפני התשובה, ושלחו שוב. יש לכם עכשיו PNR אחד או שניים? הבדיקה הזו לבדה מספרת על ספק יותר משאר תקופת הניסיון ביחד.
  • ההזמנה נוצרה, ההנפקה נכשלה. ה־API יודע לדווח על PNR שקיים אבל לא הונפק, והוא אומר לכם מה מועד ההנפקה האחרון?
  • כשל חלקי. בקשת מלון לכמה חדרים שבה חדר אחד מאושר והשני לא. הלוך־חזור שהרגליים שלו מגיעות ממקורות שונים.
  • ביטול מחוץ לחלון החינמי. הקנס מוצג לפני האישור, או מתגלה בחשבונית?
  • השבתה אצל הספק. שאלו איך מדמים אותה. אם אי אפשר, שאלו איך הלקוחות שלהם למדו מה קורה אז.

בכל מקרה אתם מדרגים שני דברים. האם ה־API אומר לכם את האמת על מצב ההזמנה? והאם הקוד שלכם יכול לפעול לפי האמת הזו בלי שבן אדם יקרא טקסט חופשי? עם API שנכשל בבהירות קל יותר לחיות מאשר עם API שמצליח בעמימות.

על צד הטיסות כתבנו בהרחבה במה שהתיעוד של API להזמנת טיסות לא מספר, ועל תכנון לקוח לספקי מלונות איטיים במאמר על זמינות מלונות. שניהם משלימים היטב תוכנית ניסיון.

שאלות שחושפות אגרגטור דק

אין שום פסול באגרגטור. רוב תוכן התיירות מגיע לרוב המוכרים דרך אחד כזה. הסיכון הוא באגרגטור הדק: שכבה שמשווקת מחדש את ה־API של שכבה אחרת, מוסיפה מרווח, ואין לה לא את החוזה עם הספק ולא את דסק התפעול. כשמשהו נשבר, התשובה צריכה לעלות דרך שתי חברות ולחזור.

חמש שאלות מוציאות את זה מהר:

  1. מי הספק הרשום של ההזמנה הזו? על החוזה של מי עם חברת התעופה או המלון היא נשענת?
  2. תחת מספר ה־IATA של מי ודרך איזה BSP מונפק הכרטיס? אם התשובה היא "של שותף", שאלו מי מקבל את ה־ADM כשכלל תעריף מופר.
  3. כשאני קורא לביטול, מה קורה אצלכם? קריאה אוטומטית לספק, או תור שאדם מטפל בו?
  4. אפשר לראות את השגיאה המקורית? שכבה דקה נוטה לשטח כל כשל לקוד אחד, כי היא לא מבינה עד הסוף את השגיאות שהיא מקבלת.
  5. למי אני מתקשר על הזמנה חיה תקועה, ולמי הוא מתקשר? ספרו את החוליות.

אף אחת מהתשובות האלה לא פוסלת לבדה. מספר IATA של שותף יכול להיות בסדר אם החוזה קובע בבירור מי נושא בהודעת החיוב. מה שחשוב הוא שהספק עונה במדויק ובמהירות. תשובות מעורפלות כאן הן התשובות שתקבלו אחר כך, בפרודקשן, בשעה גרועה יותר.

כמה עולה בחירה שגויה

האינטגרציה היא החלק הזול. החלקים היקרים מגיעים אחר כך ולא מופיעים באף הערכה.

באג של הזמנה כפולה פירושו לקוח שחויב פעמיים ו־PNR שצריך למצוא ולבטל ידנית, אולי אחרי שחלון ה־Void החינמי כבר נסגר. הזמנה שהצליחה במקור בזמן שהמערכת שלכם רשמה כשל פירושה מושב שנתפס ובוטל אוטומטית, ולקוח שבטוח שיש לו הזמנה. מוביל שהצגתם ולא הצלחתם להנפיק לו כרטיס פירושו החזר, התנצלות ולקוח שלא חוזר. ADM על כלל תעריף שהערוץ של הספק הפר נוחת על מי שהכרטיס שייך לו — ודאו מראש אם זה אתם.

ואז יש את עלות המעבר. כל מוזרות של ספק שאתם סופגים — קוד סטטוס עם שתי משמעויות, שדה שלפעמים הוא מחרוזת — מתיישבת במודל הנתונים שלכם. שנתיים אחר כך, בחירת ה־API כבר אינה אינטגרציה שאפשר להחליף בספרינט אחד; היא הצורה של טבלת ההזמנות שלכם. זו הסיבה האמיתית להשוות בקפידה עכשיו.

איפה ה־API שלנו נמצא במסגרת הזו

אנחנו מספקים API לטיסות ולמלונות. הגישה מתחילה בשיחה ולא במפתח בשירות עצמי, וחלק מהמפתחים מוצאים את זה איטי; הסיבה היא שבשיחה הזו השאלות שלמעלה נשאלות בשני הכיוונים — אילו קווים וערים אתם צריכים, איזה תוכן תוכלו באמת להנפיק או לאשר, ומי אחראי על מה אחרי ההזמנה. אם אתם מבצעים השוואה, הביאו איתכם את הרשימה הזו. עמוד ה־API לתיירות הוא המקום שבו השיחה הזו מתחילה.

מה שלא תבחרו, בחרו לפי יומן הניסיון ולא לפי המצגת. המצגת מספרת לכם מה הספק רוצה להיות. מסלולי השגיאה מספרים לכם מה הוא.

מערכת Tekravel

דסק טכנולוגיות תיירות

דסק טכנולוגיות התיירות של Tekravel כותב לאנשי הענף: בעלי סוכנויות, קונסולידטורים והמפתחים שמחברים אליהם מערכות. כל כתבה נבדקת מול הפלטפורמה שהיא מתארת לפני הפרסום.