תוכנית משווקים white label: 3 מקורות הכנסה מחשבון אחד

השיחה כמעט תמיד מתחילה מסוכן משנה. סוכנות קטנה שכבר קונה ממך כרטיסים שואלת אם תוכל "לעשות גם לנו אתר כמו שלך", ואתה מגלה שאין לך מושג כמה לגבות על זה, מי יתמוך בו, והאם הוא לא יתחרה במחירים שאתה כבר מוכר לה. ואז סוכנות שנייה שואלת את אותה שאלה. מה שרוב הפלטפורמות מציעות לך בדיוק ברגע הזה הוא תוכנית משווקים white label, ובענף התיירות תוכנית כזו אורזת בדרך כלל שלושה עסקים שונים מאחורי כניסה אחת. כדאי להפריד ביניהם לפני שמתמחרים אחד מהם.
בפלטפורמה הזו חשבון המשווק נפתח מעמוד הקונסולידטור, וחשבון אחד יכול לעשות שלושה דברים: למכור אתרי white-label, לשתף את תוכן הספקים שלו עם רשת סוכנויות, ולפעול כקונסולידטור. אותה כניסה, אותו פאנל ניהול. הכלכלה של שלושתם שונה לחלוטין.
שלושה מקורות הכנסה, זה לצד זה
זו ההשוואה כפי שאדם שמנהל את התפעול היה משרטט אותה: לא לפי פיצ'רים, אלא לפי מה שחייב להיות קיים לפני שמתחילים, מאיפה מגיע הכסף, ומה חייב לגדול כשהקו גדל.
| מכירת אתרים במיתוג הסוכנות | שיתוף תוכן ספקים | פעילות כקונסולידטור | |
|---|---|---|---|
| מה אתה באמת מוכר | חלון ראווה במותג של הסוכנות עצמה | גישה לספקים שאתה חתום מולם, דרך קבוצה | מחירים, ואשראי להזמין לפני תשלום |
| מה חייב להיות לך כבר | הרגל מכירה ומישהו שמטמיע בעלי אתרים חדשים | חוזי ספקים ששווה למכור מחדש | הרשאת הנפקה, הון חוזר ושגרת גבייה |
| מאיפה ההכנסה | מה שאתה גובה מהסוכנות, בתנאים שלך | המרווח שלך על הזמנות של שותפים על התוכן שלך | המרווח שלך על מחירים שנמכרו לסוכני משנה |
| מתי מגיע הכסף הראשון | בחתימה, אם אתה גובה מראש | כשהשותפים מתחילים להזמין | אחרי שסוכני המשנה מזמינים — ורק בהתחשבנות |
| מה גדל עם הנפח | שעות הטמעה ותמיכה | מעט מאוד, ברגע שהקבוצות קיימות | חשיפת האשראי, והאנשים ששומרים עליה |
על השורה האחרונה מתווכחים הכי הרבה, ולכן יש לה פרק משלה בהמשך.
קו ראשון: מכירת אתרים במיתוג הסוכנות
המוצר עצמו כבר קיים, וזה כל העניין. אשף ההרשמה מקים אתר ממותג על תת-דומיין של הפלטפורמה ישירות מהטופס, בלי כרטיס אשראי. הדומיין של הסוכנות מתחבר אחר כך דרך שלב DNS מודרך שמנפיק את התעודה אוטומטית. התבנית, הצבעים, הגופנים והלוגו מוחלפים מפאנל הניהול בלי פריסה מחדש, חלון הראווה פועל ב-40 שפות, וכל אתר בוחר את מטבע ברירת המחדל שלו ואת רשימת המטבעות שהוא מציע.
אז מה אתה מוכר, אם לא תוכנה? אתה מוכר את ההחלטה ואת הליווי. בעל הסוכנות שקונה את האתר ממך במקום להירשם לבד קונה בעצם אדם: מישהו שיושב לידו כשהוא בוחר תבנית, שמסביר לו למה הדומיין עוד לא עלה, ושאומר לו אילו שירותים להפעיל. טיסות, מלונות, חבילות ואטרקציות מופעלים לכל אתר בנפרד, ובעלים שמפעיל הכול כי זה קיים יגמור עם לשונית טיסות שאף אחד במשרד לא יודע לטפל בה.
דבר אחד תכתוב במפורש בחוזה. לכל אתר יש פאנל ניהול משלו — הזמנות, לקוחות, תוספות מחיר, דוחות ותפקידי צוות משלו. לא אתה מנהל את החנות שלהם; הם מנהלים אותה. אם זה לא כתוב, תוך חודש תהפוך לבק-אופיס החינמי שלהם, ותענה על שאלות על הזמנות שמעולם לא ראית.
הקו הזה בדרך כלל משלם ראשון, כי אפשר לגבות בחתימה. הוא גם הקו שדורש הכי הרבה כוח אדם. כל אתר חדש הוא בעלים חדש שצריך להטמיע, וההטמעה לא נעשית מהירה יותר כי עשית אותה כבר; הבעלים לא נעשים דומים יותר זה לזה.
קו שני: שיתוף תוכן הספקים שלך
זה הקו השקט, וזה שרוב המשווקים מתמחרים בחסר. בפלטפורמה הזו תוכן ספקים משותף דרך קבוצות ספקים, לא דרך הסכמים אחד-על-אחד: כל סוכנות רואה את הספקים שהקבוצות שלה מעניקות לה. אתה בונה קבוצה פעם אחת — נניח, מלונות בדובאי ובאילת, בלי טיסות — והוספת שותף היא פשוט שיוך שלו אליה. אתה אף פעם לא מוסר לאיש את פרטי הכניסה שלך אצל הספקים; מה קורה כשעושים את זה מוסבר בשיתוף תוכן ספקים עם סוכנויות שותפות.
שני דברים קובעים אם הקו הזה ירוויח משהו. הראשון: האם התוכן שלך טוב ממה שהשותפים כבר יכולים להשיג? אם מחירי המלונות שלך בדובאי הם אותם מחירי בנק מיטות שכל סוכנות באזור מגיעה אליהם ישירות, אין לשותף סיבה להזמין דרכך, והקבוצה עומדת ריקה. מחירים חוזיים, הקצאות שהשגת במשא ומתן, ספק שנותן לך תנאים שאין לאחרים — זה מה שהופך את ההצטרפות לקבוצה לכדאית.
השני: האם חוזי הספקים שלך בכלל מתירים הפצה מחדש? רבים לא, או רק בתנאים. קרא את הסעיף לפני שאתה פותח את הקבוצה, לא אחרי שמנהל הלקוח של הספק שם לב להזמנות מסוכנויות שמעולם לא שמע עליהן.
הכסף מתחיל לאט. שום דבר לא מגיע עד שהשותפים באמת מזמינים, ושותף חדש בודק בדרך כלל עם הזמנה או שתיים לפני שהוא מפקיד בידיך קבוצה. אבל תסתכל מה עשית כדי להרוויח את זה: הגדרת קבוצה.
קו שלישי: פעילות כקונסולידטור
קונסולידציה היא הקו עם הכרטיסים הגדולים ביותר והרשימה הארוכה ביותר של דרכים להפסיד כסף. אתה לא רק מוכר מחירים; אתה מלווה. סוכן המשנה מזמין היום, משלם לך בהתחשבנות, ובאמצע הסיכון עליך.
הכלים עוזרים היום יותר מבעבר. מסגרות אשראי לסוכני משנה וחשבוניות התחשבנות הן מושגי יסוד במערכת, לא גיליון שמישהו מעדכן בימי שישי, וחלון ראווה יכול לדרוש התחברות לפני חיפוש ולרשום לקוחות עסקיים עם אימות ידני אופציונלי, כך שרק סוכנויות שאישרת רואות את המחירים שלך. שום דבר מזה לא מחליף שיקול דעת. כמה אשראי לתת לסוכנות של שני אנשים בחיפה — זו עדיין ההחלטה שלך, וניהול מסגרת אשראי לסוכני משנה הוא תחום בפני עצמו.
ויש גם את צד חברות התעופה. כל מחיר שסוכן משנה מוכר תחת ההרשאה שלך הוא מחיר שהפרות הכללים שלו חוזרות אליך כ-ADM.
לתמחר את המכירה החוזרת שלך
אין בפרק הזה מספרים, בכוונה, כי המספרים הנכונים תלויים בשוק שלך ובקווים שאתה מפעיל יחד. המבנה חשוב יותר מהסכומים:
- הפרד בין הקמה לדמי מנוי שוטפים. העבודה מרוכזת בהתחלה — הטמעה, דומיין, כללי תוספת המחיר הראשונים. סכום חודשי אחיד יגבה מהסוכנות יותר מדי בשנה השנייה, או ישאיר אותך בהפסד בחודש הראשון.
- תמחר את מה שאתה נושא, לא את מה שזה עולה לך. אם התמיכה שלך עונה לשאלות של הסוכנות, זה המוצר. תמחר את האדם, לא את הפלטפורמה.
- שים לב לתוספות מחיר שנערמות. המרווח שלך על התוכן המשותף ועוד תוספת המחיר של הסוכנות באתר שלה הם המחיר שהנוסע רואה. כל דייר קובע את תוספות המחיר שלו; שותף שמעמיס יותר מדי מעליך מתמחר את עצמו החוצה, מפסיק לקבל הזמנות, ומאשים את התוכן.
- אל תיתן את האתר בחינם כדי לזכות במרווח ההזמנות, אלא אם ההזמנות של הסוכנות באמת עוברות על התוכן שלך. אתר חינמי שבעליו מזמין במקום אחר הוא עלות תמיכה טהורה.
הקו שגדל בלי לגייס
שיתוף תוכן. לא כי הוא מרוויח הכי הרבה להזמנה — שם קונסולידציה בדרך כלל מנצחת — אלא כי שום דבר בו לא גדל עם מספר השותפים. הוספת הסוכנות הארבעים לקבוצה עולה כמו הוספת הרביעית: שיוך אחד. כשספק משתנה, אתה משנה את הקבוצה פעם אחת וכל השותפים רואים את זה.
שני הקווים האחרים גדלים עם אנשים. אתרים — עם שעות הטמעה ותמיכה. קונסולידציה — עם חשיפת אשראי, וחשיפה צריכה מישהו שעוקב אחרי יתרות, רודף אחרי התחשבנויות ויודע להגיד לא.
כמה עולה לך טעות
הטעויות היקרות הן כמעט תמיד קווים שזולגים זה לתוך זה. משווק מוכר עשרים אתרים בלי תוכנית תוכן; הסוכנויות משיקות חלונות ראווה בלי שום דבר תחרותי למכור, עוזבות בחידוש הראשון, ומספרות לשוק שהפלטפורמה שלך לא עובדת. סוכן משנה שקנה אתר מקבל אשראי "כי הוא כבר לקוח", ובהתחשבנות הראשונה שלא שולמה חוזה האתר שלך מסתבך בתוך הסכסוך. תוכן משותף תחת חוזה ספק שמעולם לא התיר הפצה מחדש; הספק מנתק אותך, וכל שותף בקבוצה מאבד את המלאי הזה באותו בוקר.
כל אחת מהן מתחילה כטובה סבירה ללקוח טוב.
איזה קו משלם ראשון — ובאיזה סדר לפתוח אותם
אתרים משלמים ראשונים, במזומן. תוכן משלם הכי טוב לכל שעה מהזמן שלך. קונסולידציה משלמת את הסכומים הגדולים ביותר, אחרונה, ועם הכי הרבה סיכון. למשווק שמתחיל מסוכנויות שכבר קונות ממנו, זה מציע סדר: פתח שיתוף תוכן לסוכנויות שאתה מכיר, מכור אתרים לאותן סוכנויות כדי שההזמנות שלהן יעברו על התוכן שלך, ותן אשראי אחרון — לשותפים שאת היסטוריית ההזמנות והתשלומים שלהם כבר ראית לאורך זמן. הסדר חשוב פחות מהכלל שמתחתיו: אל תיתן לקו אחד לסבסד קו אחר בלי שהחלטת על כך במודע.
אם מחירי הנטו עדיין חיים אצלך בגיליונות, התחל מהפצת מחירי נטו לסוכני משנה לפני שאתה מוכר למישהו אתר.