דילוג לתוכן
בלוג

לוקליזציה של פלטפורמת הזמנות לשוק חדש

מערכת Tekravel
נכתב בסיוע בינה מלאכותית

ההדגמה עוברת טוב עד הרגע שבו בעל הסוכנות לוקח את העכבר. האתר בשפה שלו, הלוגו שלו, החיפוש מחזיר מחירים אמיתיים בקו שהוא מוכר יותר מכול. ואז הוא גולל מעבר לכל זה, יורד ישר לעמוד התשלום ושואל את השאלה היחידה שבשבילה הוא הגיע: איך הלקוחות שלי ישלמו על זה? אם התשובה הכנה היא "בכרטיס אשראי בינלאומי", הפגישה למעשה נגמרה, לא משנה כמה טוב התרגום. הרגע הזה הוא כל הסיפור של לוקליזציה של פלטפורמת הזמנות לשוק חדש. השפה כמעט אף פעם לא היא זו שעוצרת השקה. מה שעוצר אותה הוא כל מה שהשפה הייתה מונחת עליו.

המאמר הזה נכתב בשביל מי שמביא פלטפורמה למדינה שלו: נציג, שותף, מישהו שיש לו את הקשרים המסחריים שאין לפלטפורמה מבחוץ. זו הרשימה של מה שבאמת צריך להשתנות, פחות או יותר לפי הסדר שבו הבעיות צצות בשטח.

התרגום הוא החלק שכבר נעשה

בפלטפורמה הזו האתר מגיע ב-40 שפות, כולל שפות שנכתבות מימין לשמאל (ערבית, פרסית, עברית ואורדו), וכל אתר בוחר בעצמו אילו שפות להציע. לכן בשוק חדש השאלה היא לא "האם אפשר לתרגם", אלא "האם זה נקרא כאילו מישהו מהענף שלנו כתב את זה". תנו למישהו שמתפרנס ממכירת כרטיסים לקרוא את עמוד החיפוש, את חוקי התעריף ואת מייל האישור. הוא ימצא את שלוש המילים שאף אחד בשוק שלכם לא משתמש בהן, ושלוש המילים האלה עולות באמון יותר מכל באג בעיצוב.

אמצעי התשלום קובעים איך נראה עמוד התשלום

בכל שוק יש דרך דומיננטית שבה כסף עובר ברכישה בגודל כזה, ולעתים קרובות זו לא כרטיס אשראי. זו יכולה להיות רשת כרטיסים מקומית ששערי תשלום בינלאומיים מטפלים בה רע, העברה בנקאית שמאושרת בשיחת טלפון, ארנק דיגיטלי בטלפון, או מזומן שהלקוח מביא לדלפק של הסוכנות למחרת בבוקר. כל אחת מהן מייצרת עמוד תשלום אחר, וחשוב מזה, רגע אחר שבו ההזמנה הופכת לאמיתית.

תשלום בכרטיס סוגר את העניין בתוך שניות. העברה בנקאית משאירה את ההזמנה מוחזקת אבל לא משולמת, ותעריף של חברת תעופה לא מחכה בנימוס עד שהכסף יגיע: המחיר יכול להשתנות, המושב יכול להיעלם, מועד ההנפקה יכול לפוג. לכן אמצעי התשלום הוא לא שדה בטופס. הוא החלטה: האם מחזיקים את ההזמנה, האם מנפיקים כרטיס על סמך הבטחה לתשלום, ומי נושא בסיכון אם הכסף אף פעם לא מגיע. כתבנו על גרסה אחת של זה – שווקים שבהם הטלפון הוא הבנק – במאמר על mobile money והזמנות בסוכנויות, וההיגיון תקף הרבה מעבר לאפריקה.

אחר כך המטבע. כל אתר white-label בוחר את מטבע ברירת המחדל שלו ואת רשימת המטבעות שהוא מציע, והמחירים מומרים לפי טבלת שערים של האתר עצמו. הטבלה הזו היא תפקיד של מישהו. בשוק שבו המטבע המקומי זז מהר, שער שעודכן בחודש שעבר אומר שכל מחיר באתר שגוי באותו כיוון: או שהסוכנות מאבדת את המרווח שלה בשקט, או שהיא גובה יותר מדי עד שלקוח שם לב. סוכנות שמתמחרת בשקלים חבילה לדובאי שמחירה נקבע בדירהם מכירה את זה מקרוב. תחליטו כבר ביום הראשון: מי מעדכן, באיזו תדירות, ומה קורה בחג.

אצל סוכנויות שמוכרות לסוכנויות אחרות, שאלת התשלום משנה צורה שוב. ברוב השווקים סוכני משנה לא משלמים על כל הזמנה בנפרד; הם מזמינים באשראי ומתחשבנים פעם בשבוע או פעם בחודש. מסגרות אשראי וחשבוניות התחשבנות קיימות בפלטפורמה כמושגי יסוד ולא כגיליונות אקסל, וזה עוזר. אבל המסגרות עצמן הן שיקול מסחרי לגבי עסקים מקומיים, שרק מי שנמצא בשטח יכול לעשות.

כיוון כתיבה, תאריכים ושמות

כתיבה מימין לשמאל היא החלק הגלוי. הפריסה מתהפכת, התפריטים מתהפכים, ורוב זה מסתדר מעצמו. הבעיות גרות במחרוזות מעורבות: מספר טיסה, PNR, מחיר עם קוד מטבע, שם נוסע באותיות לטיניות בתוך משפט בעברית או בערבית. בדקו כל מסך שמערבב בין השניים, ובמיוחד את האישור ואת הכרטיס האלקטרוני, כי זה המסמך שהנוסע מציג בשדה התעופה.

הנזק האמיתי קורה בתאריכים. 04/05 הוא הרביעי במאי בשוק אחד והחמישי באפריל בשוק השכן, ונוסע שקורא את האישור לפי ההרגל שלו עלול להגיע לשדה חודש מוקדם מדי או חודש מאוחר מדי. בכל מקום שבו מוצג ללקוח תאריך, כתבו את שם החודש במילים. בחלק מהשווקים אנשים חיים ביום-יום עם יותר מלוח שנה אחד; הכרטיס נשאר בלוח השנה של חברת התעופה, אבל ייתכן שהנציג שמסביר אותו יצטרך לתרגם מאחד לשני.

שמות מגיעים להם שורה נפרדת בתוכנית. השם על הכרטיס חייב להתאים לדרכון אות באות, והדרכון כתוב באותיות לטיניות גם כשהלקוח מקליד את שמו בכתב שלו. סדר השמות, שמות משפחה כפולים והרגלי תעתיק משתנים ממדינה למדינה. טופס הזמנה שלא אומר בבירור "כפי שמופיע בדרכון" מייצר בקשות לשינוי שם, ושינוי שם פירושו עמלה או כרטיס חדש.

אילו ספקים חשובים מקומית, ואילו הם רק רעש

פיד תוכן גלובלי נראה מרשים בהדגמה ויכול להיות כמעט חסר תועלת בפועל. מה שסוכנות בשוק שלכם מוכרת הוא בדרך כלל מרוכז: כמה קווים, חברת התעופה הלאומית, חברות הלואו-קוסט ששולטות בטיסות הקצרות מהשדה הראשי, ומלונות בכמה היעדים שאליהם הלקוחות באמת נוסעים. אם אלה חלשים או חסרים, שום רוחב במקום אחר לא יפצה על כך.

לכן, לפני שאתם חותמים עם סוכנות אחת, רשמו את הקווים והיעדים שהיא מוכרת הכי הרבה ובדקו אותם בעצמכם. חפשו בתאריכים המתבקשים. השוו את המחירים למה שהסוכנות מקבלת היום. ותבררו אילו חברות תעופה מקומיות מוכרות רק ישירות, כי אף פלטפורמה לא תציג אותן, והסוכנות צריכה לדעת את זה לפני שהיא מבטיחה אותן ללקוח.

בפלטפורמה הזו תוכן ספקים משותף דרך קבוצות ספקים ולא דרך הסכמים אחד על אחד, וכל אתר רואה את הספקים שהקבוצות שלו מעניקות לו. בכניסה לשוק זה שימושי: ספק מקומי שאתם מביאים יכול להיפתח לסוכנויות ברשת שלכם כקבוצה, במקום לנהל עליו משא ומתן אתר אחרי אתר. גם השירותים מופעלים לכל אתר בנפרד, כך שסוכנות שלא מנפיקה כרטיסי טיסה פשוט לא מציגה לשונית טיסות. להציג מוצר שאף אחד לא יכול לספק זה גרוע יותר מלא להציג אותו בכלל.

רישוי ורגולציה לפני שמתחילים למכור

זה לא ייעוץ משפטי, אלא רשימה של שאלות שלכל אחת מהן צריכה להיות תשובה בכתב מיועץ מקומי לפני ההזמנה האמיתית הראשונה:

  • רישיון סוכנות. האם מכירת נסיעות לציבור במדינה הזו מחייבת רישיון או רישום, והאם לכל סוכנות ברשת שלכם יש אחד?
  • סמכות הנפקה. מי מנפיק את כרטיסי הטיסה: סוכנות מוסמכת IATA, consolidator מקומי, או הספק של הפלטפורמה? והאם ההסדר הזה כתוב?
  • בית העסק הרשום. של מי השם שמופיע בדף החיוב של הלקוח, ומי נושא בהכחשת עסקה (chargeback)?
  • חשבוניות ומס. איך צריך להוציא חשבונית על דמי שירות, והאם המס חל על העמלה, על התעריף, או על שניהם?
  • הגנת הצרכן והחזרים. מה החוק המקומי דורש כשטיסה מבוטלת או חבילה משתנה, והאם עמודי התנאים שלכם אומרים את זה?
  • מידע אישי. האם יש כללים לגבי המקום שבו מותר לשמור נתוני דרכון ותשלום, או לאן מותר לשלוח אותם?
  • הצגת מחירים. האם המחיר המפורסם חייב לכלול את כל המסים והעמלות?

לכל סעיף כאן יש ברוב המדינות תשובה קצרה. העיקר הוא שהתשובה תהיה אצלכם לפני שהסוכנות שואלת, כי סוכנות ששואלת ושומעת "נבדוק ונחזור אליך" מניחה שלא בדקתם.

המחיר של סדר שגוי

הטעות היקרה היא לא אף אחד מהסעיפים שלמעלה לבדו. הטעות היקרה היא לצרף סוכנויות קודם ולעשות לוקליזציה אחר כך. סוכנות שמתחילה לעבוד עם עמוד תשלום שהלקוחות שלה לא יכולים להשתמש בו לא מדווחת על באג; היא פשוט מפסיקה להתחבר. סוכנות שמקבלת תלונה על תאריך שגוי בשבוע השני שלה זוכרת את הפלטפורמה, לא את הסיבה. וסוכנות שמגלה פער ברישוי אחרי שכבר מכרה מקבלת בעיה מול הרגולטור, והבעיה הזו הופכת לשלכם, כי אתם אלה שהבאתם אותה. הרושם הראשון בשוק חדש נוצר פעם אחת, על ידי הסוכנויות הראשונות, והן מדברות זו עם זו. תיארנו איך השבועות הראשונים האלה נראים מהצד של הסוכנות במאמר איך מצרפים סוכנויות נסיעות בשוק שלכם.

מה נשאר במרכז, ומה שלכם

המנוע, החיבורים לספקים, התרגומים ופאנל הניהול נשארים אצל הפלטפורמה. לכל אתר יש פאנל ניהול משלו, עם הרשאות צוות לפי תפקידים, וההזמנות, הלקוחות, המרווחים והדוחות שלו. מה שהפלטפורמה לא יכולה לייצר מבחוץ הוא הידע שבמאמר הזה: באיזה אמצעי תשלום השוק שלכם בוטח, אילו חברות תעופה חשובות, איזה רגולטור שואל איזו שאלה. הפער הזה הוא הסיבה שבכלל קיים תפקיד של נציג מדינה, ועמוד הנציגות מסביר איך התפקיד בנוי, אם אתם שוקלים אותו עבור השוק שלכם.

התרגום כבר הביא את הפלטפורמה רחוק, קרוב מאוד למדינה שלכם. הקטע האחרון הוא מקומי, ומי שעובר אותו הוא מי שכבר מכיר את הדרך.

מערכת Tekravel

דסק טכנולוגיות תיירות

דסק טכנולוגיות התיירות של Tekravel כותב לאנשי הענף: בעלי סוכנויות, קונסולידטורים והמפתחים שמחברים אליהם מערכות. כל כתבה נבדקת מול הפלטפורמה שהיא מתארת לפני הפרסום.