דילוג לתוכן
בלוג

הרשאות צוות בסוכנות נסיעות: מי רואה מה

מערכת Tekravel
נכתב בסיוע בינה מלאכותית

השאלה מגיעה בדרך כלל מהצד. עובדת כרטוס חדשה שואלת למה טיסה מציגה מחיר אחד במסך ההזמנה ומחיר אחר בדוח — ואתם מגלים שהיא רואה את מחיר הנטו, את התוספת שלכם ואת יתרת האשראי של כל סוכן משנה שאתם מוכרים לו. אף אחד לא החליט על זה. היא קיבלה את אותו שם משתמש כמו כולם, כי הגדרה עדינה יותר נראתה כמו משימה לשבוע רגוע יותר.

השבוע הרגוע הזה כמעט לא מגיע, ולכן הרשאות הצוות בסוכנות נסיעות נקבעות בברירת מחדל: כולם רואים הכול, סיסמה משותפת אחת כתובה במחברת ליד הטלפון, ומי שעזב באביב עדיין יכול להתחבר. הכתבה הזו עוסקת בהחלטה מכוונת: אילו תפקידים סוכנות באמת צריכה, מה צריך להישאר מחוץ לטווח הראייה של עובד חדש, איך מנתקים גישה ביום העזיבה, ואילו רישומים תרצו שיהיו בידיכם כשלקוח או ספק חולקים על מה שקרה.

למה "כולם רואים הכול" עולה יותר ממה שנראה

הסיכון המובן מאליו הוא גניבה, והוא גם הפחות סביר. הנזק הנפוץ שקט יותר.

עובד שרואה את מחיר הנטו שלכם יגיד אותו במוקדם או במאוחר — לחבר, ללקוח שלוחץ חזק, או למתחרה שיעסיק אותו בשנה הבאה. מי שיכול לערוך תוספות "יתקן" מחיר ללקוח ממהר וישכח להחזיר אותו. מי שרואה את ההזמנות של כל הסניפים יענה ללקוח של סניף אחר ויבטיח משהו שהסניף ההוא מעולם לא הסכים לו. שום דבר מזה לא דורש כוונה רעה. מספיקה גישה שאף אחד לא חשב עליה.

וכשמשהו באמת משתבש — החזר שנשלח לכרטיס הלא נכון, כרטיס שבוטל אחרי המועד, ADM מחברת התעופה על הזמנה שאף אחד לא זוכר — שם משתמש משותף אומר שאי אפשר לדעת מי עשה את זה. אתם משלמים את ה-ADM, מתנצלים בפני הלקוח ולא לומדים כלום. זה המחיר האמיתי של טעות כאן: לא הפסד גדול אחד, אלא דליפה קבועה מהמרווח ושורה של מחלוקות שאי אפשר לנצח בהן, כי אין תיעוד של מי עשה מה.

התפקידים שרוב הסוכנויות באמת צריכות

שמות התפקידים משתנים מסוכנות לסוכנות; מבנה העבודה לא. רוב הסוכנויות עם קומץ עובדים ועד כמה עשרות ליד הדלפק מגיעות לגרסה כלשהי של חמשת התפקידים האלה. קראו את הטבלה כנקודת פתיחה לוויכוח, לא כתקן.

תפקידעושהרואהלא אמור לראות או לעשות
בעלים / מנהל כלליקובע תוספות, מסגרות אשראי ותנאי ספקיםהכול, כולל מרווחים והתחשבנות—
מנהל סניףמאשר החזרים וחריגות, מנהל את עובדי הסניףהזמנות, לקוחות ודוחות של הסניף שלו; תוספות לקריאה בלבדלקוחות של סניפים אחרים, חוזי ספקים, שינוי מסגרות אשראי
נציג הזמנות / כרטוסמחפש, מזמין, מנפיק, מבצע שינוייםמחיר מכירה, תנאי התעריף, היסטוריית הלקוחות שלומחירי נטו, כללי תוספת, אשראי סוכני משנה, סניפים אחרים
הנהלת חשבונותמתאימה תשלומים, התחשבנות וחשבוניותתשלומים, חשבוניות, יתרות אשראייצירה או שינוי של הזמנות
עזרה עונתיתעונה לפניות, שומר הזמנות כדי שנציג ינפיקמחירי מכירה וזמינותהנפקה, החזרים, ייצוא רשימת הלקוחות

שתי שורות שוות מבט שני. הנהלת חשבונות שרואה את הכסף אבל לא יכולה לערוך הזמנות היא ההפרדה שתופסת את הטעויות היקרות ביותר: מי שרושם החזר הוא לא מי שיזם אותו. ושורת העזרה העונתית קיימת כי כמעט כל סוכנות מגייסת עוד ידיים לפני החגים או עונת הקיץ — וכמעט כל סוכנות נותנת להן גישה מלאה, כי זה מהיר יותר.

אם אתם מנהלים משרד אחד עם שלושה אנשים, אפשר לכווץ את כל זה לשני תפקידים: הבעלים, וכל השאר. זה בסדר. מה שחשוב הוא שהקו קיים, ושהוא עובר בין מחיר המכירה למחיר העלות.

מה עובד חדש לעולם לא צריך לראות

שלושה דברים, לפי כמה הם עולים לכם כשהם דולפים.

מחירי נטו והתוספת שלכם

המרווח שלכם הוא הפער בין שני מספרים, ומי שרואה את שניהם מכיר את העסק שלכם. נציג צריך את מחיר המכירה כדי לתת הצעת מחיר ואת תנאי התעריף כדי להסביר דמי שינוי. הוא לא צריך את הנטו. אם המערכת שלכם יודעת להציג רק את שניהם או אף אחד, זו סיבה לבחון את המערכת לעומק — לא סיבה לוותר על הכלל.

מסגרות אשראי ויתרות

אם אתם מוכרים לסוכני משנה או נותנים אשראי ללקוחות עסקיים, היתרה של כל חשבון רגישה לשני הכיוונים: היא מספרת לעובד אילו לקוחות קרובים למסגרת ואילו משלמים באיחור. נציג כרטוס צריך לדעת אם אפשר להנפיק הזמנה על חשבון. הוא לא צריך לדעת בכמה החשבון כבר חרג מהמסגרת.

לקוחות של סניפים אחרים

סוכנויות עם שתי נקודות מכירה — משרד ראשי ודלפק בקניון, למשל — נוטות לחלוק רשימת לקוחות אחת כי זה פשוט יותר. המחיר מתגלה כשנציג של סניף אחד עוזב עם הלקוחות של שניהם, או כשלקוח מקבל שני מחירים שונים משני סניפים באותו אחר צהריים. שכל סניף יראה את ההזמנות והלקוחות שלו, והבעלים והנהלת החשבונות יראו את הכול — זו ברירת המחדל ששווה שתהיה.

סגירת גישה: באותו יום, לא באותו חודש

היום שבו מישהו עוזב הוא היום שבו הגישה שלו נגמרת. לא כשאיש ה-IT יתפנה — לרוב הסוכנויות הקטנות אין IT — ולא בסוף תקופת ההודעה המוקדמת אם הפרידה לא ידידותית. גישה למערכת ההזמנות היא גישה לרשימת הלקוחות שלכם, ורשימת הלקוחות היא בדיוק מה שעובד עוזב הכי רוצה לקחת איתו.

מערכת ההזמנות היא החלק הקל. כל מה שמסביבה הוא המקום שבו הגישה שורדת. רשימת בדיקה שעובדת:

  • השביתו את המשתמש שלו בפלטפורמת ההזמנות וודאו שההתחברות הבאה נכשלת.
  • החליפו כל סיסמה שהוא הכיר: אקסטרנטים של ספקים, פורטלים של חברות תעופה, תיבת הדואר של הסוכנות שהוא קרא.
  • הוציאו אותו מקבוצות הוואטסאפ או הטלגרם שבהן לקוחות וספקים שולחים בקשות.
  • העבירו את ההזמנות הפתוחות שלו לעמית מסוים בשמו, כדי ששינוי לוח הזמנים של השבוע הבא לא ינחת בתיבה שאף אחד לא קורא.
  • רשמו את התאריך ומי ביצע כל שלב. ייתכן שישאלו אתכם בהמשך.

השביתו במקום למחוק, כשאפשר. מחיקת משתמש עלולה להשאיר את ההזמנות שלו בלי אחראי; השבתה שומרת את ההיסטוריה מחוברת לשם ועדיין חוסמת את ההתחברות.

שמות משתמש משותפים מקשים על כל שורה ברשימה הזו. אם חמישה אנשים השתמשו בחשבון אחד, לנתק אחד מהם פירושו להחליף את הסיסמה של הארבעה האחרים — ובדיוק בגלל זה זה לא קורה. חשבונות אישיים הם לא מותרות כאן. הם התנאי שבלעדיו אי אפשר לסגור גישה בכלל.

תיעוד פעולות כשיש מחלוקת

מחלוקות בתיירות הולכות לפי דפוס. הלקוח אומר שאף אחד לא אמר לו שהכרטיס לא ניתן להחזר. חברת התעופה שולחת ADM על כרטיס שהונפק מחוץ לתנאי התעריף. המלון מתעקש שהביטול הגיע אחרי מועד הביטול החינמי. כל אחת מהן מוכרעת בעזרת רישום, והרישום שאתם רוצים עונה על שלוש שאלות: מי עשה את זה, מתי, ומה הוא ראה באותו רגע.

"מי" ו"מתי" אפשריים רק עם חשבונות אישיים. "מה הוא ראה" פירושו לשמור את תנאי התעריף ואת המחיר שהוצג בזמן ההזמנה, לא רק את הכרטיס הסופי. ההערות שנרשמות בזמן ההזמנה — הנושא של הכתבה שלנו על ניהול הזמנות נסיעה ללקוחות — הן חצי מהרישום הזה.

אם המערכת שלכם שומרת היסטוריית פעולות לכל משתמש, ביררו כמה זמן היא נשמרת והאם עובדים יכולים לערוך אותה. אם היא לא שומרת כלום, הערה קצרה על כל הזמנה — מי אישר את התנאים מול הלקוח, ואיך — היא הגרסה הידנית. דלה, אבל טובה יותר מכלום כשאתם עונים לחברת תעופה.

אותה הפרדה בצד של הלקוח

חברות שמזמינות דרך חשבון אצלכם רוצות את אותה הפרדה בתוך הצוות שלהן: רכזת שמזמינה לכולם, מנהלים שמאשרים, נוסעים שרואים רק את הנסיעות שלהם. אם אתם מוכרים ללקוחות עסקיים, כדאי להעלות את זה כבר בפתיחת החשבון; הכתבה שלנו על מה באמת משנה חשבון עסקי להזמנת נסיעות עוסקת בצד הזה.

לסדר את הרשאות הצוות בסוכנות נסיעות באחר צהריים אחד

זה לא פרויקט. כל סוכנות בפלטפורמה שלנו מקבלת פאנל ניהול משלה עם הרשאות עובדים לפי תפקיד, לצד ההזמנות, הלקוחות, התוספות והדוחות שלה — כך שמצדנו העבודה היא להחליט מי שייך לאן; ואם תרצו למפות את הצוות שלכם לתפקידים האלה לפני שמעבירים מישהו, ספרו לנו איך הצוות שלכם בנוי. לא משנה באיזו מערכת אתם עובדים, אחר הצהריים הזה נראה כך:

  1. רשמו כל אדם שיכול להתחבר היום, כולל מי שכבר עזב.
  2. שבצו כל אחד בתפקיד מהטבלה, והתווכחו על מקרי הקצה עכשיו ולא באמצע מחלוקת.
  3. סגרו את החשבונות של מי שעזב, ותנו לכל מי שנשאר שם משתמש משלו.
  4. התחברו כעובד חדש ובדקו שמחירי הנטו ויתרות האשראי באמת מוסתרים.
  5. כתבו מי רשאי לאשר החזר, ותלו את זה במקום שבו הצוות רואה.

שלב ארבע הוא זה שכולם מדלגים עליו, והוא זה שחשוב. מסכים מציגים לעיתים קרובות יותר ממה ששמות התפקידים מרמזים — עמודת מרווח בדוח, מחיר נטו בפרטי הזמנה. תפקיד שנקרא "נציג" ועדיין מציג את מחיר הנטו הוא לא הרשאה. הוא תווית.

מערכת Tekravel

דסק טכנולוגיות תיירות

דסק טכנולוגיות התיירות של Tekravel כותב לאנשי הענף: בעלי סוכנויות, קונסולידטורים והמפתחים שמחברים אליהם מערכות. כל כתבה נבדקת מול הפלטפורמה שהיא מתארת לפני הפרסום.